האם כל אחד יכול להשתתף במכרז ממשלתי?
מהם תנאי סף עומדים בפני מי שמשתתף במכרז?
מה הוא ההבדל בין השתתפות במכרז של תאגיד לבין פרטי?
האם מציע המכרז חייב לקבל את ההצעה הכי נמוכה?
מה הוא תהליך המכרז ואיך הוא מתבצע?
כיצד לבחור עו"ד מומחה בדיני מכרזים?
על דיני המכרזים בקצה המזלג:
בעולם המשפט, דיני המכרזים הם התחום במשפט הציבורי המסדיר את אופן ההתקשרות של גופים ציבוריים בחוזים לרכישת מוצרים מצד אחד (כגון ציוד משרדי, מחשבים, ריהוט וכדומה), ולרכישה של שירותים מתמשכים מצד שני (כגון שירותי ניקיון, שירותי שמירה, שירותי הדרכה, פינוי אשפה וכדומה), או לביצוע עבודה חד פעמית מהצד השלישי (כגון סלילת כביש, הקמת מבנה ציבורי, בניית מחלף וכדומה).
דיני המכרזים הציבוריים אינם מסדירים מכרזים שעורכים גופים פרטיים כגון חברות מסחריות, נדל"ן תעופה וכו. הם גם אינם עוסקים במכרזים לקבלת עובדים למשרה מסוימת כמו בתחומי הייטק, ניהול וכלכלה – התחום הזה מוסדר בדיני עבודה.
מכרז הוא הליך של פנייה לקבלת הצעות לביצוע מיזם מסוים עבור הפונה, כלומר משרד ממשלתי או גוף ציבורי, לאספקת מוצר או שירות מסוים לפונה, לרכישת נכס שהוא רוצה למכור במסגרת הסכם אשר יחתם בעתיד בין הצדדים. מטרתו להעניק לעורך המכרז יתרונות, באמצעות תחרות או התמחרות בין מתמודדים, שתערך באופן שקוף הוגן ושוויוני ככל הניתן בנסיבות העניין.
הסיבה העיקרית שבגינה נערכים מכרזים בעיקר במגזר הציבורי במדינות רבות וכן בישראל, היא במטרה ליצור שוויון הזדמנויות, לנהל שקיפות ומנהל תקין וגם לקבל את השירות הטוב ביותר במחיר המשתלם ביותר מתוך הבנה כי הכספים המשמשים את זוכי המכרז הינם כספי ציבור ויש לנהוג בהם ביושרה ולא בפזרנות.
שניים מהרעיונות העיקריים המונחים ביסודו של המכרז:
(1) האינטרס הציבורי – כלומר הבטחת ממשל תקין על ידי ניהול ענייניה של הרשות בדרך שיש בה משום מתן סיכוי שווה ויחס זהה והוגן לכל איש מתוך הציבור. על המדינה לקחת אחריות כי היא פועלת ללא משוא פנים ובשקיפות מלאה בבואה למתן הזכות לספק לקבל את כספי הציבור לביצוע עבודה שהינה לתועלת הציבור.
(2) האינטרס העסקי – דהיינו, המטרה להשיג מן הקבלן או הספק, המציע שירותים או אספקה, את האיכות המעולה ביותר האפשרית, של השירות או המוצר, תמורת מחיר נמוך ככל האפשר במסגרת המועד התואם דרישותיה של הרשות. ובמלים פשוטות, על המדינה לערוך את מכרזיה כעסקים משתלמים לקופתה ככל עסק תאגידי פרטי ומתוך רצון למקסם את השירותים הניתנים לה במחיר הנמוך ורמת הביצוע הגבוהה ביותר שניתן – אפשר לומר שזה די דומה לדרך בה האדם הפרטי מבקש הצעות מחיר מכמה ספקים שונים עבור אותה העבודה שהוא זקוק לה.
הצעות המוגשות למכרז, כוללות פרטים על המציעים וכן את הצעות המחיר שלהם. ההסכם בין הצדדים אינו נכרת בשלב הגשת ההצעות, אלא רק בעקבות קבלת אחת או יותר מהן על ידי מפרסם המכרז, וחתימה על הסכם בין הצדדים.
בתנאי המכרז ניתן לבצע מספר התאמות ושינויים בהתאם לאופי המוצע במכרז, לדרוש סף מינימלי של ניסיון מעשי בפרוייקטים דומים, היקף גודל חברה ושנות הוותק שלה, בטוחות וערבונות בנקאיים שונים, רקע אקדמי, העדר רישום פלילי, הצהרה על אי קיומו של ניגוד עניינים עם הגורם המזמין, פריסת תשלומים ואף ניתן לערוך מו"מ עם מספר מועמדים סופיים למכרז.
ישנה חשיבות גדולה להבנה כיצד מכרז פועל, מה הם תנאי הסף של מכרז, האם אתם בתור חברה או אנשים פרטיים ערוכים לעמוד בהיקף המרכז בטרם תיכנסו אליו, להבין את הסעיפים הקטנים במכרז ואת עלויות ההשתתפות במרכז והדרך עוד ארוכה עד לזכייה הנכספת במכרז. ישנם מכרזים אשר עומדים על מאות אלפי שקלים, מליוני שקלים ואף מיליארדים בתעשיות מסוימות.
לגשת למכרז ללא ייעוץ וליווי משפטי מהודק עלול לגרום לכם לבזבז גם זמן יקר, גם לא מעט כסף המשוקע במכרז ולבסוף להפסיד אותו לאחר שהגיע מוכן למכרז.
צרו קשר עם משרד עורך הדין איתי נווה מחיפה מומחה בדין האזרחי ובפרט בתחום דיני המכרזים בפרט ולקבל ייעוץ משפטי בסוגיה משפטית בה נתקלתם.