מה המשמעות בסגירת פרטי הסכם דברים רק בלחיצת יד?
מדוע חשוב שעורך דין יערוך הסכם בין צדדים?
איך קובעים מה הם הפרטים החשובים בחוזה בין בעל עסק לספקים?
מתי צד יכול לבטל הסכם שחתם עליו?
משרד עורכי הדין איתי נווה הינו משרד בוטיק מחיפה הנותן שירות מקצועי לכלל לקוחותיו ובין היתר עוסק בתחום דיני החוזים.
עו"ד איתי נווה, תוכל לפרט קצת על קצה המזלג מה המקרים בהם צריך דיני חוזים?
ראשית ישנם רשימת חוקים אשר נוגעים בנושאים מסוימים בדיני החוזים:
- חוק החוזים (חלק כללי) הוא החוק היסודי בדיני החוזים.
- חוק החוזים (סעדים בשל הפרת חוזה); חוק המסדיר את הסעדים להם זכאי הצד הנפגע במקרה של הפרת חוזה. הסעדים המוכרים בחוק הן אכיפה, ביטול ופיצויים.
- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; חוזה הוא מפגש רצונות בין שני צדדים כשירים, חוק זה מגדיר מיהו הכשיר להתקשר בחוזה, ומהם הסעדים במקרה של התקשרות עם מי שאינו כשיר.
החוקים העוסקים בסוגי חוזים ספציפיים הם:
- חוקי המכר: המדובר בסדרת חוקים העוסקים בחוזה הנפוץ הוא חוזה המכר. החוקים עוסקים בשאלות הנוגעות להעברת הבעלות בממכר, אי התאמה, ושאלות רבות נוספות. המדובר בחוק המכר, חוק המכר (דירות), חוק המכר (מכר טובין בינלאומי), וחוקים נוספים.
- חוק החוזים האחידים; חוזה אחיד הוא חוזה שנוסח על ידי ספק, בלשון אחידה, ומשמש להתקשרות עם מספר בלתי מסוים של לקוחות.
- חוק חוזה הביטוח; החוק עוסק בחוזה הביטוח, מתוך מגמה להגן על המבוטח, שהוא החוליה החלשה במשולש מבטח – סוכן ביטוח – מבוטח. החוק מסדיר את הנושא מתוך מגמה צרכנית ברורה.
- חוק חוזה קבלנות; החוק עוסק בחוזה הקבלנות, שהוא חוזה למתן שירות עבור תמורה.
- חוק השכירות והשאילה; החוק עוסק בחוזה השכירות והשאילה, ומסדיר הוראות שונות הנוגעות לעניין זה.
שאלנו את עו"ד איתי נווה קצת רקע על תחום דיני החוזים במילים פשוטות והוא הסביר לנו:
למעשה עם הקמת המדינה וחקיקת סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, נקלט במשפט הישראלי המשפט המנדטורי שחל ערב קום המדינה.
הבסיס המשפטי לדיני החוזים מבוסס בעיקר בשני מקורות חיצוניים. ראשית, נשאבו מהוראות מהותיות של חוק הפרצדורה העות'מני וכמה ספרי המג'לה הסדירו את דיני החוזים כגון עסקאות מכר ושכירות. ההוראה הבולטת ביותר היתה הוראת סעיף 64, אשר קבע את עקרון חופש החוזים במשפטנו. למעשה סעיף זה הוקנה תוקף לכל החוזים שנכרות בארץ, למעט חוזים המנוגדים לחוק, למוסר או לסדר הציבורי.כבר בימי המנדט הבריטי היה ברור כי המג'לה היא מסמך מיושן ואינו תואם את הצרכים של דיני החוזים במדינה מודרנית ומתפתחת.
ומה במקרים שלא מצאו תשובה מהעות'ומאנים?
במקום בו לא נמצאה תשובה במג'לה פנו השופטים אל המשפט המקובל הבריטי. ניתן לאמר, כי עיקר דיני החוזים נשאבו ונקלטו עם קום המדינה בתקופת המנדט נשאב מן המשפט האנגלי. סימן 46 לדבר המלך במועצתו הביא להשלמת פרטים חסרים בדין על ידי קליטת המשפט האנגלי, וזאת יחד עם השכלם ונטיות לבם של השופטים, כך למעשה הביאו לידי מצב שבו דיני החוזים שחלו בארץ עם קום המדינה היו דומים מאוד לדיני החוזים האנגליים.גם לאחר קום המדינה נשאבו דיני החוזים משני מקורות אלו, כאשר אליהם נוספה פסיקה ישראלית חדשה, שפיתח בית המשפט העליון.
ומה התרומה שלנו כמדינה עצמאית מאז הקמתה בנוגע לדיני החוזים?
בתחילת שנות השבעים החלה חקיקה ישראלית חדשה שקבעה עקרונות ישראליים מקוריים לדיני החוזים, וקבעה מושגי מפתח מקוריים, שקיבלו עם הזמן פרשנות ישראלית מקורית, ללא תלות בכל שיטת משפט זרה (ולדוגמה החיוב לשאת ולתת על כריתת חוזה והחובה לקיים חוזה בדרך מקובלת ובתום לב).
לאחרונה, פורסמה הצעת חוק דיני ממונות ברשומות הכנסת, מהלך המבטא את ההתקדמות המשמעותית של הליך חקיקה זה. החקיקה אמורה לאחד ולהסדיר נושאים רבים הקשורים בדיני הממונות ובהם את כל החוקים השונים העוסקים בדיני החוזים.
אז הבנו שבעצם דיני חוזים בישראל מבוססים על שילוב של השיטה העות'מאנית, הבריטית ותוספת מודרנית ישראלית. מה בכל זאת אפשר להבין על התחום הזה למי שלא משפטן?
רוב השיטות המשפטיות מבדילות בין התחייבות סתמית אשר לא ממש ניתנת לאכיפה, אל מול התחייבות חוזית שכן ניתנת לאכיפה. ערך חשוב בדיני החוזים הוא "חופש החוזים" והוא בא לידי ביטוי בהוראות חוק החוזים לפיהן חוזה יכול להתקיים ולקבל תוקף בכתב או בעל פה והתנאים של החוזה הוא ככל שיסכימו עליו הצדדים עצמם. קיימים חוקים אשר אינם מאפשרים להתנות על הוראותיהם באמצעות "חוזה" בין שני הצדדים גם אם שני הצדדים מעוניינים בכך (לדוג': חוקים להגנת העובד בדיני עבודה והפרת תקנות הגנת הסביבה). אופן כריתת החוזה גם הוא מותנה בהקשרים מסוימים. למשל, על פי דיני החוזים עסקה במקרקעין אינה יכולה להתבצע בעל פה.
חשוב להדגיש כל חוזה הוא הסכם, מצד שני לא כל הסכם הוא חוזה, אחד ההבדלים המרכזים הוא יסוד האכיפות. המשמעות היא כי הדין הכיר בחוזה שהצדדים ערכו. וכך למעשה ניתן להכיר בו על ידי מתן צו עשה לאכיפת חוזה, או לחילופין על ידי פיצויים.
המחוקק קבע מסגרת של פרטים אשר ניתן לצקת תוכן על פי רצונות הצדדים, המסגרת אינה קבועה ויכולה להשתנות אשר יכולה להכיל הוראות משלימות,קוגנטיות ודיספוזיטיביות המרכיבים כולם יחד עם הוראות החוק מהוות את החוזה.
לכן, כאשר עומדים לכרות חוזה יש חשיבות קריטית לקבל שירותים משפטיים מעורך דין אשר הינו מומחה בתחום דיני חוזים, בעל ניסיון מול חברות וארגונים אשר מכיר ובקיא בהוראות החוק והפסיקה על מנת לשמור ולהגן על זכויות והאינטרסים של הלקוח.
כשאתם מחפשים משרד גדול בחיפה והצפון אשר עיקר עיסוקו בדיני חוזים בואו למשרד עורכי דין איתי נווה ותהיו רגועים שהחוזה שלכם בידיים טובות.
צרו קשר עם משרד עורך הדין איתי נווה מחיפה מומחה בדין האזרחי ובפרט בתחום דיני החוזים, לייעוץ משפטי בסוגיה משפטית בה נתקלתם.
