מה היא הדרך הנכונה להתאגד?
האם עמותה היא גם תאגיד?
איך בוחרים דירקטוריון?
מה הסיכונים הכרוכים בפתיחת עמותה?
אם חברה שפתחתי נסגרת אפשר לתבוע אותי אישית?

איך אני מגן על בעלי המניות בחברה?

אנשים רבים בישראל פועלים תחת חברות או תאגידים שונים, בין אם חברה בע"מ כתאגיד פרטי עיסקי או עמותה ללא מטרות רווחה למען מטרה חברתית חשובה לדוגמא. ביקשנו מעורך הדין איתי נווה להסביר בקצרה את הנושא.

ובכן, התאגיד הוא למעשה גוף מאוגד בעל ישות משפטית עצמאית ונפרדת מבעליה, מפעליה, או חבריה. מה הכוונה? מדובר בגוף משפטי הכשר לפעולות, חיובים וזכויות, והוא יכול לכלול אדם אחד או יותר.
יש להתאגדות הזו יתרונות וחסרונות כמובן ולכן יש לבחון ולבדוק את המכלול כולו.
בישראל, התאגיד הנפוץ ביותר הוא החברה, המוכרת כאישיות משפטית מכוח סעיף 4 לחוק החברות, אך קיימות גם ישויות משפטיות נוספות, לדוגמה, אגודה שיתופית, עמותות, ועד בית, חברה לתועלת הציבור, ועוד.

לכן יש צורך לבדוק היטב את הנושא מכל צדדיו ולהגיע לעורך דין העוסק בתחום ומכיר את כל הנישה לעומקה כדי לקבל ייעוץ וחוות דעת משפטית מקיפה.
עורך דין איתי נווה, איזה בעיות עלולות להיווצר בגלל תאגידים? מה הקונפליקטים הנפוצים?

האמת שזה תחום מאוד רחב ויכול לרדת לתת נושאים רבים אבל לטובת אלו שאינם בקיאים בחומר אגע רק בכמה נקודות ממש בסיסיות ועקרוניות:

בעלי מניות מול מנהלים

בעיה אחת למשל היא ניגוד עניינים בין בעלי המניות לבין ההנהלה. אחד המאפיינים של תאגיד מודרני הוא שיש הפרדה בין הבעלות לבין השליטה בפועל במישור היום יומי. הרי ידוע כי בעלי המניות הם בעלי העסק (אם העסק מפורק מה שבקופה הולך לאותם בעלי המניות). אולם מצד שני, בעלי המניות אינם מעורבים בניהול ובמדיניות החברה. יש יתרונות מסוימים להפרדה הזו, ככה מאפשר ניהול מקצועי יותר לחברה. דמיינו לכם צבא שיש לו מספר רמטכ"לים וכל אחד ירצה לפעול באופן שונה. 

תשומת לב לבעלי מניות החברה, למושג "בעיית הנציג":

מנהלי החברה אל מול בעלי המניות

מהווה חשש כי מנהל החברה יכוון את החברה כך שתפעל לטובתו, ולא לטובת בעלי המניות. ההנהלה מנהלת את הנכסים שלא שייכים לה, והיא יכולה להפעיל כוחות כלכליים שיפגעו בבעלי המניות באופן המוביל לניגודי עניינים. לדוגמה, במקרה והצטברה בקופת החברה רווחים, בעלי המניות ירצו דיבידנדים, אך ההנהלה יכולה להשקיע בהעלאת שכר או טובות הנאה אחרות.

בעלי מניות מול עצמם

בעיית נציג נוספת היא בין בעלי מניות הרוב, ובעלי מניות המיעוט. בעלי מניות הרוב הם בעלי השליטה בחברה, והם יכולים למנות את עצמם לבעלי תפקידים בהנהלה וכך להבטיח לעצמם משכורת גבוהה וטובות הנאה במקום לחלק דיבידנדים באופן שוויוני. במצב זה לבעלי השליטה יכולת להפנות משאבים של התאגיד לטובתם האישית או בהתאם לאינטרסים אישיים שלהם, על חשבון אינטרסים של בעלי מניות המיעוט.

קונפליקט של בעלי מניות מול נושים

בעיית נציג שלישית היא בין בעלי המניות לבין הנושים. בעלי המניות בדרך כלל ירצו שהתאגיד יתנהל תוך לקיחת סיכון כלכלי כלשהו. כאשר אדם משקיע כסף בחברה הוא לוקח סיכון כלכלי כי אין לו וודאות שאותה חברה תצלח ותעשה מהלכים עסקיים נכונים או פחות ובכך תכשל וכתוצאה מכך ערכה של המניה תרד. בעל מניה בדרך כלל יעדיף שהחברה תנהל סיכונים מחושבים למען מימוש רווחיה. מנגד, הנושה בדרך כלל ירצה שהחברה תתנהל באופן בו הסיכון הוא קטן. הרווח של הנושה הוא ריבית (להלוואה שהוא נתן לתאגיד – איגרת חוב). התביעה של הנושה היא קבועה, הוא רק רוצה את הריבית שהוסכם שהוא יקבל. הנושה לא רוצה שהחברה תיקח סיכונים.

בעלי מניות הם השולטים בחברה, יש להם כוח בהליך קבלת ההחלטות, בעוד שזכויות הנושים נקבעות בחוזה בלבד. במצב זה, בעלי מניות יכולים לנצל את חוסר כוחם לצורך הגדלת הסיכונים הכלכליים שהחברה נוטלת לצורך הגדלת הרווחיות. הנושים ינסו לבקש ערבונות כמו נכסים בעלות החברה, או לקבוע מראש בחוזה שברגע שהחברה מפסיקה להיות חברה סולידית אזי ההלוואה עומדת לפירעון מיידי. אך קיים חשש מתמיד של הנושים כי בעלי המניות ימצאו פרצות וינסו להעלות את הסיכון כמה שיותר, לדוגמה באמצעות מינוף פאסיבי או השקעות כספים או משאבים בפרויקטים בעלי רמת סיכון גבוהה.

צרו קשר עם משרד עורך הדין איתי נווה מחיפה מומחה בדין האזרחי ובפרט בתחום דיני החברות והתאגידים, לייעוץ משפטי בסוגיה משפטית בה נתקלתם.