אני עוסק מורשה ושוקל להיות חברה בע"מ, כיצד מתחילים הליך התאגדות אצל רשם התאגידים?

מה נדרש לתאגיד להציג עבור ההתאגדות?

מה הסיכונים הכרוכים בהתאגדות לעומת פתיחת עוסק מורשה?

מה היתרונות בהתאגדות רשומה?

איך לשמור על הזכויות שלי בעת מיזוג עם תאגיד אחר?

האם יש מקרים בהם לא כדאי לעשות שיתופים ומיזוגים?

גם בנושא התאגדות, שיתופים עם תאגיד אחר ואף עיסקת מיזוג גדולה עם תאגיד יותר גדול או קטן ממכם, יש המון פרטים טכניים קטנים אך קריטים אם לא שמים לב אליהם לפני החתימה על הניירת. עו"ד מקצועי ומיומן עם עין חדה ישים לב לכל ניואנס וישמור על הזכויות של הלקוח שלו כהלכה.

בדיני התאגידים, מסמכי התאגדות הם המסמכים המקימים תאגיד ומהווים את הסכם הבסיס שלו. מכונים, לעיתים, מסמכי יסוד, ומסדירים את מערכת היחסים המשפטית בין חברי התאגיד ובינם לבין התאגיד. שני הסוגים הנפוצים של מסמכי התאגדות נקראים תקנון ותזכיר. בישראל, מאז שנת 2000, מסמך ההתאגדות היחיד הנדרש בחברה הוא תקנון.

תאגיד הוא תופעה משפטית. אין הוא אדם טבעי, אלא תולדה של הסכמה בין בני אדם. אותה הסכמה חייבת לבוא לידי ביטוי במסמך מסוים. מסמכי ההתאגדות נכנסים לתוקפם בעת הקמת התאגיד וממשיכים להתקיים לכל אורך חיי התאגיד. חברי התאגיד יכולים לשנות את תוכנם של מסמכי ההתאגדות, על ידי הסכמה ביניהם על כללים חדשים.

במקרה של תאגיד מסוג חברה, בעלי המניות הם בעלי התאגיד. הווה אומר, הם מחזיקים בכוח לקבל החלטות על אופן השימוש בנכסיו ויצירת חיוביו. הם הנהנים מנכסי התאגיד לאחר שסולקו כל החיובים לנושים. מסיבות אלו, רואים את בעלי המניות כחברי התאגיד, ומסמכי ההתאגדות הם חוזה ביניהם (חוזה אשר לא מערב, למשל, את הנושים).

החוק קובע כי קיימים ארבעה פרטים שכל חברה חייבת לכלול בתקנונה. אלו הם:

1. שם החברה.

2. מטרות החברה; לרוב, חברות מחליטות שמטרתן היא "לעסוק בכל עיסוק חוקי". דבר זה מאפשר להן לפעול בגמישות מרבית וללא הגבלה תקנונית. עם זאת, התקנון יכול לקבוע שהחברה תפעל למטרות מסוימות (לדוגמה: עיסוק בנדל"ן). במקרה כזה, כל פעולה אחרת אסורה ותיחשב כחריגה ממטרות החברה.

3. הון המניות הרשום.

4. אופן הגבלת האחריות – האם החברה היא בערבון מוגבל או לא.

נוסף על כך, מרבית החברות נוהגות לכלול בתקנון פרטים רבים אחרים, המיועדים להסדיר את אופן פעולת החברה ויחסיה עם בעלי מניותיה. בין הפרטים הנפוצים הנכללים בתקנון:

• הזכויות הצמודות לכל מניה.
• אופן העברת המניות לבעלים חדשים (לרבות נוסח שטר העברת מניות).
• אופן ההצבעה באספה הכללית.
• מספר הדירקטורים, סוגיהם ואופן מינוים.
• אופן פעולת הדירקטוריון וההצבעה בישיבותיו.
• הרשאה להוציא מניות למוכ"ז ואופן מימוש הזכויות (כגון קבלת דיבידנד) לפי שטרי המניה.
• הרשאה לחברה לתרום סכום כסף למטרות שאינן עסקיות.
• אופן משלוח ההודעות לבעלי המניות בענייני החברה.
• כללים בדבר תשלום דיבידנדים והעברת נכסי החברה לבעלי המניות בעת פירוק.

אם חברה לא כללה הוראות כאלו בתקנון (אלא רק את ארבעת הפרטים ההכרחיים), אזי יחולו הוראות ברירת המחדל שבחוק החברות ובדיני החברות בכלל. לדוגמה, אם התקנון לא קובע את הרוב הדרוש לקבלת החלטות באספה הכללית, תחול ההוראה לפיה החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב רגיל. אם התקנון אינו מסדיר את הזכויות הצמודות לכל מניה, יהיו להן הזכויות הנקובות בחוק החברות.

בעת הקמת חברה, חובה להגיש לרשם החברות את התקנון. זה יתייק אותו במרשמיו. בכל עת שחברה משנה את התקנון, היא חייבת לדווח על כך ולשלוח את התקנון החדש או את נוסח השינוי לרשם החברות. חברה ציבורית לא מדווחת לרשם החברות אלא לבורסה ולרשות ניירות ערך.

מיזוג חברות מוגדר בישראל כ"העברה של כלל הנכסים והחיובים, לרבות חיובים מותנים, עתידיים, ידועים ובלתי ידועים, של חברת יעד לחברה קולטת, אשר כתוצאה ממנה מתחסלת חברת היעד". אם כן, פעולת מיזוג, בצורתה הפשוטה ביותר, מערבת שתי חברות: אחת הממשיכה להתקיים (החברה הקולטת) ואחרת הנקלטת בחברה הראשונה ומפסיקה להתקיים (חברת היעד). לאחר המיזוג, חברת היעד מחוסלת במרשמי רשם החברות והמיזוג מתועד במרשם המתנהל לגבי החברה הקולטת.

מיזוג שונה מרכישה. במקרה של רכישת חברה, החברה הנרכשת מוסיפה להתקיים ולא מתחסלת. כיום, מיזוגים פחות נפוצים מרכישות. זאת, בעיקר עקב היתרונות הנובעים מהמשך קיום האישיות המשפטית של החברה הנרכשת

בשל תוצאותיו הדרמטיות של המיזוג, המשפיעות על קהלים שונים (החברות המתמזגות עצמן, בעלי מניותיהן ונושיהן), מיזוג דורש שורה של אישורים. אלו צריכים להינתן על ידי הגופים המושלים בחברות המתמזגות: הדירקטוריון והאסיפה הכללית.

כל הפעולות המשפטיות אל מול רשם החברות הינן קריטיות בעת הרישום הראשוני. עו"ד עם מומחיות בתחום האזרחי גם יוכל להנחות את מקימי התאגיד אל מול רו"ח הנדרש לתאגיד, הליכים בירוקרטיים מול הבנק, ייעוץ בנושא תקנון, בדיקות רקע נדרשות ועוד.

צרו קשר עם משרד עורך הדין איתי נווה מחיפה מומחה בדין האזרחי ובפרט בתחום מסמכי התאגדות, שיתופים ומיזוגים, לייעוץ משפטי בסוגיה משפטית בה נתקלתם.